ג'אן-מרי דה מונטלמברט

היא נולדה, במהלך מלחמת העולם הראשונה, ב-27 לספטמבר 1918, למשפחת אצולה בצרפת. חונכה בית הספר של אחיות ציון, נכנסה למסדר ב-1938, והתעניינה מאוד ביהדות וביהודים. אחרי שנים בהן לימדה, ב1950, היא הצטרפה לקבוצה שהוקמה על ידי אחיות ציון לעבוד בתוך הסביבה היהודית. בתוך ההקשר החדש הזה, ג'אן-מארי למדה להיות עובדת סוציאלית.

היא הגיעה לישראל בפעם הראשונה ב-1955, והקדישה שנה ללימודי השפה העברית. ב-1957 ג'אן- מארי עברה לתוניסיה, ועבדה כעובדת סוציאלית בבית חולים בתוניס. בתוניס יצרה קשר עם הקהילה היהודית. אבל, בגלל בעיות בריאות, נאלצה לחזור לצרפת ב-1960.

באוקטובר 1960, היא עברה לחיפה ובמשך כמה חודשים שפרה את רמתה בשפה העברית. בינואר  1961, היא מצאה תעסוקה בעירית עפולה כעובדת סוציאלית, ועבדה עם משפחות עולים חדשים מצפון אפריקה. במשך 11 שנים היא נסעה יום יום מחיפה לעפולה. ב-1973, היא מצאה עבודה חדשה, בכפר החקלאי על שם מאיר שפייה, קרוב יותר לחיפה.

ב-1983 , ג'אן-מארי יכלה לצאת לפנסיה והיא החלה חיים חדשים כמתנדבת בחיפה. היא עבדה חצי משרה במוסד לנכים הסובלים מפיגור שכלי. אחרי 1987, היא הקדישה הרבה מזמנה, לחיי הקהילה הקתולית הדוברת עברית, בעיקר הקדישה זמן רב לזקנים שבקהילה.

ב-1993,  ג'אן מארי אושפזה. היא חזרה לצרפת, נכנעה למחלת הסרטן, ונפטרה ב-17 לאוקטובר 1993. רבים מחבריה וממכריה נפגשו לטקס לזכרה ב-16 בנובמבר 1993. העדויות על חייה ועל עבודתה הדגישו את אופייה הקורן ואת הזוהר שבנוכחותה בחברה הישראלית ובחיי הקהילה הקתולית הדוברת עברית.