דרשת הפטריארך - 1.12.2007

אחים ואחיות יקרים,

1. שלום לכולכם ואני מברך אתכם בשם אדוננו. אני מברך גם את ההגמון מונסיניור מרקוצו וכמוכן את האחראי על הקהילות האב פיירבטיסטה פיצבלה, שומר ארץ הקודש, ואת הרועה שלכם האב פול קולין ויחד איתו כל הכוהנים והנזירים והנזירות המתייצבים כאן היום. עם הביקור הזה אני רוצה להגיד לכם שאתם תמיד בתפילותיי. הביקורים שלי אצלכם נדירים מאוד. אני רק יכול לקוות שבעתיד יהיו יותר הזדמנויות לבקר אצלכם.

הערב אנחנו מתפללים למען קהילתכם ואף למען כל העיר הזאת, למען באר שבע ולמען כל תושביה – נוצרים, יהודים ומוסלמים – מכיוון שתפילת הנוצרי חייבת להיות תפילה כוללת ואוניברסאלית כמו תפילת ישוע עצמו. ובכן למען כולם אנחנו מתפללים ומתחננים שאלוהים יברך את כל העיר באר שבע.

2. הערב אנחנו מתחילים את תקופת הצפייה, זמן הכנה לקראת החסד של חג המולד. ההכנה דרך התפילה, דרך מעשים טובים, דרך התשובה והמחילה כדי להיות מסוגלים לתפוס את המשמעות האמיתית של חג המולד: דבר אלוהים נהיה אדם, כפי שאמר יוחנן המבשר הקדוש: "הדבר נהיה בשר ושכן בתוכנו" (יוחנן א':14). הוא נהיה אדם כדי להושיענו, כדי לְשַחְרֵר אותנו מכוחות הרשע בעולם הזה, ועוד יותר חשוב, כדי לתת לנו את הכוח לנצח את הרע כי הרע יישּאר תמיד בעולם הזה. בגלל העובדה הזו, חיי המאמין יהיו תמיד חיי מאבק, כדי להתנגד לרע ולעשות תמיד את הטוב, הטוב בשבילינו עצמנו והטוב בשביל האחרים.

על פי המסורת היהודית, התקופה של הצפייה מתרחשת באותו זמן של חג החנוכה, חג האורות. גם אנחנו מתאחדים עם החג היהודי אשר נחוג בכל החברה היהודית בימים אלה. ואנחנו מתבוננים בדברי ספר הבשורה על פי יוחנן אשר בו כתוב על ישוע: "האור האמתי, המאיר לכל אדם, בא אל העולם" (יוחנן א':9).

3. המקרא מספר הבשורה אשר שמענו כעת (מתי כ"ד) מספר על אחרית הימים. המקרא מזכיר לנו את האופי האמיתי של העולם שבתוכו אנו חיים: עולם שיבוא על קצו. כן, לכל העולם ואף לחיי כל אחד מאיתנו יבוא הקץ. אך אנחנו יודעים שבסוף חיינו המפגש עם האלוהים, השיבה אל חיק הבורא אותנו, סיום לכל פגם בעולם כדי לחיות את החיים המושלמים ובו, כמו שכתוב בספר ההתגלות: "והמות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד" (התגלות כ"א:4).

משמעות חג המולד היא: דבר אלוהים נהיה אדם להושיענו ולחזק אותנו כדי שנעשה את הטוב. המקרא מספר הבשורה היום מדבר על אחרית הימים כדי להזכיר לנו שהכול עובר ושהשלמות היא החיים עם אלוהים. האירוע של חג המולד, ישוע שנולד בבית לחם, עוזר לנו להיות "שלמים" כמו שאבינו "שבשמים שלם הוא" (מתי ה':48). חג המולד מודיע לנו מה שיכולים אנו לעשות ומבהיר לנו את המטרה שלקראתהּ עלינו להתקדם: להיות שלמים כמו אבינו שבשמיים. אל נא לפחד מחולשותינו. ישוע מחזק אותנו. עלינו להאמין ולפעול מתוך אמונה זו.

4. התקופה שבה אנחנו חיים היא תקופה של מאבק, אלימות, ופחד, שבה שני עמים מתעמתים. אנחנו מאוד מקווים שהאירועים האחרונים שהתרחשו משך השבוע, ובמיוחד וועידת השלום באנפוליס, יכולים להוות התחלה חדשה שתוביל אותנו הפעם אל השלום ואל הביטחון שכולם זקוקים להם.

אנחנו המאמינים חייבים להפנות את מבטנו אל האדון, אל הגואל הנולד בבית לחם כדי שהוא ייתן לנו את הכוח ויהפוך אותנו להיות עושי שלום. רק בעזרתו נוכל להפוך את השנאה והפחד לאהבה ואימון הדדי.

בשביל הנוצרי, ואף בשביל כל מאמין, אמת אחת צריכה להיות ברורה: האדם המאמין באלוהים, האוהב את אלוהים, אוהב גם כל בני האלוהים, ללא הבדל דת או לאום. בהסתכלות על כל אלה הסובבים אותנו כעל בני האלוהים, הקשיים כמובן לא נעלמים. האחרים יכולים לדחות אותנו, או יכולים לסרב לאהוב אותנו. אלא אנחנו, דרך אהבתנו, יכולים לשנות את הלבבות ואת החברה כולה. אין זה קשור לכמות. אנחנו מעטים. ולמרות זאת דרך אמונתנו אנחנו נהיים חזקים ומסוגלים לתרום את תרומתנו ולשנות דברים. אמונה יכולה להזיז הרים אמר ישוע (ראה מתי י"ז:21) ובכן יכולה גם לשנות לבבות בני האדם שאיתם אנו חיים.

המקרא מספר הבשורה של היום מסתיים עם הפסוק: "לכן היו מוכנים גם אתם, כי בשעה שלא תעלה על דעתכם יבוא בן-האדם" (מתי כ"ד:44). אלא שאנחנו חייבים להבין באמצעות אמונתנו שהאדון תמיד קרוב אלינו. הוא כבר הגיע. לכן הוא שוכן בקרבינו ואנחנו כבר לא חיים לבדינו אלא איתו. עמו, החיים, כל חיינו, נוטלים משמעות אחרת, המשמעות של חג המולד, של השלום ושל האהבה שאנו רוחשים לאלוהים ולכל יְצוריו. אמן.

 + מישל סבאח, הפטריארך