כרונולוגיה א -השנים הראשונות ועד 1965

1947

האב יוסף שטיאסני (ממסדר אבות ציון) מגיע לארץ (אז פלסטינה – תחת המנדט הבריטי) ומצטרף למנזר רטיסבון.

1948

הקמת מדינת ישראל ב-15 במאי. לפני הקמתה ולאחריה גלי עליות מביאים לארץ מאות אלפי יהודים מכל רחבי התפוצות. בין היהודים האלה יש רבבות יהודים השייכים לזרמים נוצריים שונים או יהודים/יות נשואים עם נוצרים/יות או יהודים שרואים את עצמם כיהודים המאמינים בישוע.

1950

האחות מַדלֵין (מייסדת "האחיות הקטנות של ישוע") נכנסת לארץ דרך מעבר מנדלבאום עם שתי אחיות (אחת מהן היא האחות עליזה) והן פותחות "אחווה" ברחוב ממילא בירושלים.

1952

האב ז'אן-רוֹג'ר הֵנֵה (ממסדר הנזירים האסומציוניסטים, המנהלים את הבית ההארחה הגדול נוטרה דאם בירושלים) מגיע לארץ. הוא יהיה מורה דרך לצליינים.

האב ברוּנוֹ הוּסאר (ממסדר הדומיניקנים) מגיע לארץ ומשרת ככוהן דת של בית הספר של ה"אחים" ביפו. הוא מתחיל לטפל בכמה נוצרים דוברי עברית.

1953

האח ז'אן לרוה (שיהיה ליוחנן אליחי בשנת 1960) ועוד שני חברים במסדר של "האחים הקטנים של ישוע" מגיעים ועובדים בשני קיבוצים (צאלים ושדה אליהו).

האח יוחנן אליחי והאב ברונו הוסאר חולמים על גג בית הספר של האחים (ה"פרייר") על "כנסייה עברית".

האח יוחנן אליחי פוגש את האב יוסף שטיאסני ודנים ביחד על אפשרות ליטורגיה בעברית, ושואלים באיזה מנהג?

1954

הקרדינאל טיסראן, אחראי ברומא על הכנסיות במזרח התיכון, אומר לאב ווּאַיוֹם (ראש מסדר האחים הקטנים של ישוע): ”המיסה בישראל? לא לטינית ולא ביזנטית אלא במנהג ארמי, למשל המנהג הסורי.“ והוא נותן ליוחנן היתר להשתמש במנהג הזה. יוחנן שעדיין לומד תיאולוגיה בצרפת, מתחיל ללמוד את נוסח המנהג הסורי ולתרגמו לעברית.

האב אלי פרידמן, יהודי דרום אפריקאי ונזיר (ממסדר הכרמלים) מגיע לכרמל חיפה.

ב-14 בדצמבר, הקמת מפעל יעקב הצדיק על ידי מונסינוֹר וֶרגאני, סגן הפטריארך של ירושלים ונציגו בישראל, ביחד עם האב יוסף שטיאסני, האב ז'אן-רוג'ר הנה, מר מרטין ויינהובן (עמאי הולנדי) וגב' יושה ברגמן.

1955

בישיבה השנייה של מפעל יעקב הצדיק, ב-14 בינואר, מצטרפים האב ברונו הוסאר, האב אלי פרידמן והאב פייר-תומא (נזיר כרמלי הולנדי).

ב-11 בפברואר, ניתן אישור כנסייתי זמני למפעל יעקב הצדיק על ידי הפטריארך גורי (ad experimentum).

ב-19 בפברואר, בשעה 18.00, מיסה ראשונה של מפעל יעקב הצדיק בקהילה ביפו בלטינית.

ב-4 באוגוסט, חתונה ראשונה בקהילה. האב ז'אן-רוג'ר הנה עורך את טקס הנישואין במנזר של הנזירות הקלריסיות בירושלים.

באוקטובר, ברומא קרדינל טיסראן, האחראי על הכנסיות במזרח התיכון, נותן אישור לתרגום הראשון של המיסה בארמית נערכה מיסה ראשונה חלקית בעברית בקָטָקוֹמבּה ברומא. האח יוחנן אליחי עורך את התפילה בהשתתפות האחות עליזה ואחות אחרת.

1956

ב-31 בינואר התקיימה אספה ביפו כדי לתכנן את המועדון ברחוב יהודה הימית 55.  ב-19 בפברואר נערכה סעודת האדון במועדון בפעם הראשונה. העורך היה האב ברונו הוסאר והתפילה הייתה בלטינית.

ב-21 במרץ האח יוחנן אליחי מגיע לחיפה ועורך את סעודת האדון על פי המנהג הסורי בעברית וזאת הפעם הראשונה שתפילת סעודת האדון נערכה בעברית בארץ. השתתפו בתפילה שתי אחיות קטנות של ישוע, מרי-פול ומרים אליזבט.

ב-25 במרץ, יום הלולבים ומתקיימת תפילה בנוטרה דאם בירושלים בהשתתפות נציג הווטיקן, מונסיניור אודי וכוהני הקהילה (האב שטיאסני, האב ברונו וכמה עמאים. הכניסו קצת עברית לתפילה.

ב-24 בדצמבר, נערכה סעודת אדון של חג המולד בעברית (עדיין לפי המנהג הסורי) אצל האחיות הקטנות.

1957

ב-29 בינואר, ניסיון להקים קיבוץ מסוג חדש ברוח הקהילה. שני זוגות יוזמים ובאים להתגורר בבית הנמצא ליד מנזר אחיות ציון בעין כרם.

בחודש פברואר, דו"ח נשלח לקרדינל טיסראן: המנהג הסורי נראה זר לרוב החברים. הקרדינל ניגש לאפיפיור ומקבל רשות להתפלל לפי המנהג הלטיני עם כמה חלקים בעברית (בין היתר המקראות).

ב-18 במרץ האב ברונו הוסאר מגיע מרומא עם האישור. עורכים סעודת אדון לפי המנהג הרומי בפעם הראשונה בעברית (חלקית) בחיפה בקפלה של מונסיניור ורגאני, נציג הפטריארך הלטיני בישראל, והאח יוחנן אליחי מכהן בהשתתפות חברי הוועד המרכזי. מהתאריך הזה התפילות יהיו בעברית ובלטינית.

1958

מבצע עזרא ונחמיה לגייר משפחות נוצריות שהגיעו לארץ.

האב אלפרד דלמה מגיע לחיפה ונוסע ליפו, שם הוא מחליף את האב ברונו הוסאר.

ברונו מתחיל להכין בית לימוד דומיניקני שיהיה לימים "בית ישעיהו" בירושלים.

1959

בינואר מגיעה סופי גרינברג למועדון יפו.

ב-27 במרץ, עריכת תפילת יום ששי הגדול בעין כרם. מאחר שיוחנן ה-23 ביטל את ביטוי
Oremus et pro perfidis Judaeis (נתפלל למען היהודים "הבוגדים")
האח יוחנן אליחי שר בשמחה:
Oremus et pro Judaeis (נתפלל למען היהודים) 
עדיין בלטינית.

באוקטובר, מגיע האב דניאל רופאיזן לחיפה.

1960

בינואר, האב ברונו הוסאר מקבל ברומא היתר לטקס נישואין יהודי לפני הטקס בכנסייה. ההיתר "סודי".

ב-25 במרץ, הקמת מרכז דומיניקאני ללימודי היהדות בבית ישעיהו בירושלים. האב ברונו הוסר הוא ראש הבית ואיתו נמצא האב ז'אק פונטֵין. יצטרפו אליהם האב מרסל דיבואה (1960) והאב גבריאל גרוסמן (1967).

1961

ב-25 במרץ, מופיע הגיליון הראשון של עיתון קטן הנקרא "גשר" שיופיע למשך שנתיים. העורך הוא האח יוחנן ובו מאמרים וחדשות המיועדים לקתולים דוברי עברית במדינת ישראל.

במאי, מגיע נורברט שוואקה לחיפה ומשם לבית ג'אלא (הסמינר לכוהני דת) ושם ילמד תיאולוגיה ויתכונן לשרת ככוהן דת בקהילות הדוברות עברית.

ב-21 בנובמבר, כותב האב אלפרד דלמה להגמון לבקש רשות (לעצמו, לאב דניאל רופאיזן, לאב מישל דותייל ולאב ז'אק פונטֵין) להתפלל בעברית.

1962

בשנת 1962 מתחילים הדיונים של מועצת הוותיקן השנייה. המועצה הזאת תשנה את פני הכנסייה ובין היתר יחולל מהפך ביחסים בין הכנסייה הקתולית והעם היהודי. בנוסף, המועצה תאשר את התפילה בשפת המקום וכמוכן את הניסיון למצוא ביטוי לאמונה הנוצרית התואם את תרבות המקום.

כמה כהני דת ונזירים שולחים מכתב אל ההגמונים מוכרים לחברי הקהילות בארץ עם בקשה לתמוך במסמך חיובי על היהודים בעת הדיון במועצה.

באפריל, אלישבע המקר מגיעה לקיבוץ ולאחר מכן לחיפה.

בימי פסחא, 130 אנשים נאספים לתפילה בעין כרם, בירושלים.

ב-12 ביוני, מתחיל משפט דניאל רופאיזן לקבל אזרחות לפי חוק השבוּת. ב-19 בנובמבר הבקשה נדחתה בבית המשפט הגבוה לצדק (ארבעה שופטים נגד אחד (השופט חיים כוהן במיעוט).

ב-14 בדצמבר אנשי קהילה פוגשים מספר הגמונים בדרכם אל המועצה ומסבירים על החשיבות של המסמך המתוכנן על היהודים.

1963

ב-5 באוגוסט, ישיבה ראשונה עם פרוטסטנטים בתל אביב כדי לקבוע נוסח משותף של התפילה ”אבינו שבשמיים“. משתתפים האב אלפרד דלמה, האח יוחנן אליחי, והעמאי יהושע בלום (שיתרום רבות לתרגומים בקהילה).

1964

ב-5 בינואר, מגיע האפיפיור פאולוס ה-6 לארץ. הוא ממנה את חנא כלדאני להגמון בנצרת.

ב-2 בנובמבר, הצבעה במועצה בעד "המסמך היהודי" – 2000 בעד, 200 נגד. ההצבעה הסופית תהיה ב-15 באוקטובר 1965. המסמך דן לא רק ביחס הכנסייה ליהודים אלא גם ביחס לכל דתות העולם. הסעיף הרביעי הדן ביהודים הכי ארוך במסמך המכונה Nostra aetate ("בעידן שלנו").

1965

ב-18 בינואר, מתקיים המפגש הראשון של יהודים ונוצרים בת"א שיוזמת קלותילד מטיס מקהילת יפו. היא עובדת עם האב ברונו הוסאר, מר יוסף עמנואל, האב מרסל דיבואה והאב אלפרד דלמה.

ב-15 באפריל, יום חמישי הגדול, מתקיימת סעודת האדון המשותפת (קונסֶלֶבּרַציה) בעברית בעין כרם בהשתתפות ההגמון כלדאני, נציג הפטריארך הלטיני בישראל.

ב-24 ביוני, נורברט שוואקה הוסמך לכהונה במינסטר (גרמניה) בשביל קהילת ירושלים.

ב-13 באוגוסט, הסמכת האח אליהו פטל בעין כרם בעברית בידי ההגמון כלדאני. זאת הסמכה ראשונה בעברית.

רינה גפטמן מגיעה לארץ.