האחות הקטנה אורה

המפגש הראשון שלה עם זיכרון השואה היה בביקור באצטדיון וול דה היבר (Val d’hiver) בפריז, מקום שבו נאספו אלפי יהודים אחרי מעצרם בלילה של ה16 ליולי 1942.

אורה הגיעה ארצה ב-1964 והתחילה ללמוד עברית ולגלות את העושר שבמסורת והחיים היהודיים. היא ספגה את הכול בלב פתוח ואוהד ותמיד הדגישה שאמונתה ותפילתה השתנו והתעמקו עקב חייה בארץ. אורה עבדה יחד עם האחות הקטנה עליזה בקרמיקה במשך 12 שנה. מאוחר יותר היא התנדבה במוסד לאנשים עם צרכים מיוחדים, "מגן" ותרמה רבות לחיי תושביו.

אורה השתתפה בכל תחומי חיי הקהילה הקתולית הדוברת עברית בארץ. במיוחד עזרה בעריכת תפילה וכולם זוכרים את שירתה שתרמה כה רבות לאווירת התפילה. כמוכן זוכרים את יצירתיותה והשמחה שהביאה למסיבות וחגיגות.

אירה הלכה לעולמה ב-4 לאפריל 2006 אחרי מחלה קשה והיא חסרה לנו מאוד.