ז'אן-רוג'ר הנה

הוא נולד במינכן ב 1918 לאב פרוטסטנטי מאלזס (בצפון צרפת) ולאם יהודיה מגרמניה. כאשר היה בן חמש, הגרה משפחתו לארצות הברית וחיו בשיקגו. בגיל 11 נשלח ז'אן-רוג'ר לפנימייה קתולית בצרפת. הוא ביקש להיטבל בהיותו בן 16 וב 1941 כאשר מלאו לו 23 שנים הוא הצטרף לקהילה האסומפסיוניסטית (קהילה של נזירים). הוא חי בהסתר בצרפת בזמן הכיבוש הגרמני ובשלב מסוים של המלחמה אף הצליח להציל את חייהם של אזרחים באזור. ב 1948 הוא הוסמך ככוהן דת והמשיך את לימודיו בהתמחות בשפות, כאשר שלוש מהן, צרפתית, גרמנית, ואנגלית, ידע בצורה רהוטה.

ב 1952, לאחר שהות קצרה ברומא, האסומפסיוניסטים מינו את ז'אן-רוג'ר לעבודה במנזרם בירושלים. האסומפסיוניסטים התגוררו אז במבנה הגדול הידוע בשם נוטר-דם של ירושלים שהייתה אז ממוקמת על הצד הישראלי של הגבול בין ישראל לבין ממלכת ירדן אשר שלטה בעיר העתיקה. ז'אן-רוג'ר הכיר את שתי 'האחיות הקטנות של ישוע' אשר התגוררו בשכונת ממילא הקרובה, ואיתן חלק את החלום להקים קהילה לקתולים דוברי עברית בישראל. מאחר שהבין את חשיבותה של השפה העברית בארצו החדשה, החל ללמוד עברית באולפן.  בנוסף, הוא למד להיות מורה דרך, ולאחר מספר שנים החל ללמד את הברית החדשה והנצרות לכמה דורות של מורי דרך יהודיים. בעקבות ההתפתחויות בכנסייה, בעיקר לאחר מועצת הוותיקן השנייה, ז'אן רוג'ר הגיב במרץ והשתתף באופן נלהב בדו-השיח היהודי-הנוצרי.

ז'אן-רוג'ר היה אחד ממקימי קבוצת מפעל יעקב הצדיק, ומייסדה של קהילת באר שבע. בהתחלה, הגיע ז'אן-רוג'ר לעיר כדי לערוך סעודת האדון עבור מהנדסים צרפתיים אשר עבדו בנגב, ובימי ראשון נערכו התפילות בבניין השייך לעירייה.  ב 1959, כאשר כללה הקהילה אנשים נוספים, הוא התמנה אחראי על הקהילה הקתולית בבאר שבע, והחל בהקמתה של קהילת בית אברהם. בתחילת הדרך, נערכו התפילות ב"בית העם" (מרכז תרבות) שבעיר. ב 1971, ז'אן-רוג'ר קנה בית ואת חלקת האדמה הסמוכה לו. הבית הפך למשכנן של שתים מאחיות סנט ז'וסף, אשר באו לבאר שבע כדי לעזור לקהילה (האחיות יוחנה ואן).  ז'אן-רוג'ר בנה קפלה קטנה הצמודה לבית וכמו כן את משכנו של כוהן הדת. מאוחר יותר הפכו המבנים הללו לבית הקהילה ולמשכנו של כוהן הדת הגר בו עד היום.

ז'אן-רוג'ר המשיך כל השנים להיות מורה דרך בארץ אשר אהב. הוא כיהן כרועה האהוב של קהילת באר שבע עד לפטירתו ממחלת הסרטן ב 1979.