דניאל רופאיזן


האב דניאל (אוסוולד) רופאייזן, כרמלי, מייסד הקהילה הקתולית הדוברת עברית בחיפה, נולד ב 1922 בזדציילה שבפולין למשפחה יהודית.

daniel

הוריו לא היו דתיים ובצעירותו אוסוולד השתייך לתנועת נוער ציונית חילונית ושם למד עברית. לאחר הפלישה הנאצית לפולין הוא נפרד מהוריו ונסע לברית המועצות עם אחיו אריה. יותר מאוחר נשלחו הוריו למחנה ריכוז ונספו שם. אריה קיבל ויזה ועלה לארץ ישראל אך אוסוולד נשאר ונרשם ללמודים בווילנה. הוא חי בחשאיות ואף נאסר והיה בכלא. אסוולד החליט להעמיד פנים שאינו יהודי, ומכיוון שדיבר גרמנית שוטפת הוצעה לו עבודה במיר אשר בביילורוסיה. הוא עבד כמורה פרטי לגרמנית עבור שוטר פולני, ששיתף פעולה עם הנאצים. במיר, בזמן שאוסוולד העמיד פנים שהוא דובר גרמנית לא יהודיה משתף פעולה עם המשטרה, הוא הצליח לעזור להציל כשלוש מאות יהודים שהתגוררו בגטו שבעיר. הוא ידע על חיסולם העומד לקרות אותם והתריע בם, וכך אלה שהיו בריאים הספיקו לברוח. סיפור בריחתם של היהודים מהגטו במיר ותפקידו של אוסוולד בהצלתם מתועד בסרט תעודי במוזיאון יד ושם.

 בשל העזרה שהגיש אוסוולד ליהודים זהותו כיהודי נחשפה. הוא נכלא והיה צריך לברוח ולהסתתר כדי להציל את חייו. אוסוולד מצא מקלט במנזר נזירות. בזמן ששהה במנזר קרא את הברית החדשה והחל להאמין שישוע מנצרת הוא אכן המשיח והגואל ועל כן נטבל. בסוף 1943 אוסוולד שוב היה בסכנת חיים. הוא ברח ומצא מקלט עם הפרטיזנים ביערות. שם הוא נשאר עד שהגיע הצבא הסובייטי ושחרר את האזור מהפלישה הנאצית. הוא חזר למיר ושרת שוב כשוטר.

 כשסיים את עבודתו במיר, אוסוולד החליט לשוב לפולין ולהצטרף למסדר הכרמלים. הוא נכנס למנזר ב 1945 ולבש את גלימת הנזיר ב 1946 ושמו הפך לאח דניאל. ב 1952 הוא הוסמך ככוהן דת וגלוית התפילה שהודפסה עבור האירוע הייתה כתובה גם בשפה הפולנית וגם בעברית. דניאל התעקש שדתו הנוצרית בשום אופן אינה מנוגדת לזהותו היהודית.

 כאשר האנטישמיות בפולין התגברה ב 1956 ויהודים רבים החליטו להגר לישראל, דניאל החל לתכנן אף הוא את עלייתו לציון. הוא התעקש שמתמיד היה ציוני ולכן ויתר על אזרחותו הפולנית כיהודי העוזב את פולין. אך בישראל סרבו לתת לו אזרחות כיהודי. עבור השלטון הישראלי, דניאל נחשב לנוצרי, נזיר וכוהן דת ולכן לא החשיבוהו ליהודי. דניאל ניסה להשיג את מבוקשו, האזרחות הישראלית על פי חוק השבות, דרך בית המשפט העליון אך הפסיד. השינוי בחוק השבות של שנת 1970 קבע שהזכאות למעמד של עולה לא חלה ביחס ליהודי אשר המיר את דתו. דניאל הפך לאזרח ישראלי זמן קצר לאחר המשפט דרך תהליך ההתאזרחות.

 בישראל, דניאל התגורר במנזר הכרמלי "סטלה מריס" בחיפה ושמר על קשר הדוק עם אחיו, משפחתו וחבריו היהודים. הוא היה הכתובת הטבעית לפולנים אשר נישאו ליהודים ולנוצרים ממשפחות יהודיות. הוא היה קשור למפעל יעקב הצדיק אשר מטרתה הייתה לדאוג לצרכים של הקתולים הדוברים עברית וכן לקיים דו שיח עם העם היהודי. ב 1965, דניאל ייסד את הקהילה הקתולית הדוברת עברית בחיפה ושם שירת בנאמנות בעזרתה של הגברת אלישבע המקר עד למותו ב 1998. בנוסף לשירותו הפסטורלי שהעניק לפולנים, ליהודים ולאחרים, לדניאל הייתה חשיבה יצירתית והוא עמד על כך שאין לקטוע את הדת הנוצרית משורשיה היהודיים. הוא דבק בחשיבות ובהכרח לייסד מחדש קהילה נוצרית המבטאת את שורשיה העבריים והיהודיים.

הלל זיידל, חבר ילדות של אוסוואלד רופאייזן, הקדיש חלק חשוב בספרו, "אדם במבחן – פרקי שואה", לתיאור מפורט של חיי רופאייזן. סיפורו של האח דניאל מהווה את החלק השני בספר. לקריאת הספר בעברית כאן

ספר חשוב נכתב אודות חייו ומפעלו של דניאל:נחמה טק, בגוב האריות – פרשת חייו של אוסוולד רופאייזן, ירושלים, יד ושם, 2000

Image
אוסוולד רופאיזן כגבר צעיר בפולין
Image
דניאל רופאיזן עם אלישבע המקר בבית הקהילה בחיפה
Image
דניאל רופאיזן בכנרת
Image
דניאל רופאיזן מדבר עם ניצולי גטו מיר
לעזור לנו צור קשר ותיקן ניוז בעברית להקשיב לסעודת האדון לשמור על בטחון הילדים


© 2020 Saint James Vicariate for Hebrew Speaking Catholics in Israel