אנדרה שימש כשרת (דיאקון) בקהילות הדוברות עברית במשך 13 שנים לפני ששב לצרפת. למדנו שהוא הלך לעולמו לאחרונה.

andre de crux

אנדרה דה קרוקס נולד באורן, באלג'יריה, בשנת 1928. לאחר עצמאות אלג'יריה עבר לצרפת, תחילה לקלרמונט פראנד ולאחר מכן ללימוג', שם עבד כמנהל משאבי אנוש במרכז השייך לביטוח הלאומי. הוא הקדיש את זמנו הפנוי לעבודה בהתנדבות עם אבירי מלטה. מאוחר יותר, הוא עצמו הפך אביר.

לאחר מות אשתו בשנת 1988, החליט לבוא לארץ. לאחר שנה של לימודי יהדות במכון רטיסבון, הוא הצטרף לאב פול, שהיה באותה התקופה הממונה על הקהילה ביפו. כאשר האב פול הועבר לבאר שבע, אנדרה לקח על עצמו את האחריות על הקהילה ביפו והוסמך לשרת (דיאקון) באבו גוש על ידי הפטריארך מישל סבאח. הוא הפך להיות השרת (הדיאקון) הקבוע הראשון בפטריארכיה הלטינית של ירושלים. הוא המשיך להיות הממונה על קהילת יפו במסירות רבה, יחד עם האחיות מרים, כרמלה ואוג'ני. הכוהנים באותן השנים היו זה אחר זה - האבות סבסטיאן, פייר רנדלר וחואן מנול מורנו.

בגיל 75 החליט לחזור לצרפת, לאזור רוקמאדור. בתור שרת, הוא שירת בהגמוניה של קאור, ואף המשיך ללמוד תיאולוגיה בהתכתבות. קשיים בבריאות חייבו אותו לעזוב את "המבדד" שלו ולעבור לבית חולים ישן מאושפז בגראמט. שם הוא הלך לעולמו.

מי שזוכר אותו, נזכר באדם ישר, פשוט וידידותי. יהי זכרו מקור ברכה.