כאן הסתתרנו

הם שרדו בזכות מסתור בחיק הנצרות. וחבים את חייהם לנזירות. לקראת כנס מיוחד חוזרים הילדים, היום בני כ-80, אל הפרידה מההורים, ולרגע בו התבשרו כי הם יהודים.

בתקופת השואה ילדים יהודים רבים נמסרו למנזרים על ידי הוריהם או על ידי אנשים שהחביאו אותם ונאלצו להעבירם. גורלם של הילדים הללו היה שונה ממנזר למנזר ומארץ לארץ. בסיומה של המלחמה בני משפחותיהם או הגורמים היהודיים שטיפלו בגאולת הילדים הגיעו למנזרים כדי להוציאם ולהחזירם לחיק היהדות. לא תמיד נמצאו הילדים במנזרים שאליהם הובאו, משום שפעמים רבות הם לא נרשמו שם בהגעתם למקום מחשש מהגרמנים. היו מנזרים שהטבילו את הילדים, והיו גם ילדים שבעצמם לא רצו לחזור ליהדות.

אחרי המלחמה נאלצו הילדים, שהיו קטנים מאוד כשנמסרו למנזרים, להסתגל להוריהם או לבתי הילדים שאליהם צורפו. בכנס שייערך ביום שלישי, 5 בדצמבר, במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב תחת הכותרת "לאן? לארץ ישראל?", שיזמה עמותת דורות ההמשך יחד עם עמותת מורשת הבריחה וארגון מעפילי קפריסין, יתקיים מושב מיוחד שידון במחקרים החדשים בנושא ילדי בתי הילדים, ילדי המנזרים וילדי מחנה העקורים ברגן בלזן. "עמותת דורות ההמשך מבקשת להנציח למען הדורות הבאים את זיכרון השואה והתקומה של כל אחד מניצולי השואה", אומרת בילי לניאדו, יו"ר העמותה. "אנחנו גם רואים חובה לספר את סיפוריהם של הילדים שבתקופת השואה הוכנסו למנזרים, הוחבאו במקומות שונים, או אפילו אומצו על ידי משפחות נוצריות."

לקריאת כל הכתבה כאן