החלטת בג"ץ על מאסר מבקשי מקלט

לקריאת ההחלטה כאן

חמשת השופטים ובראשם נשיאת בית המשפט הגבוה לצדק, מרים נאור, פרסמו את פסיקתם כמענה לאלה אשר ערערו על החלטת הרשויות במדינת ישראל לגבי מאסר מבקשי המקלט במתקן השהיה בחולות. אלה שהגישו ערעור לגבי המאסר ארוך התווך בחולות היו שני אזרחים מאריתריאה וחזית של ארגוני זכויות אדם וארגוני סיוע למבקשי המקלט וביניהם המוקד לפליטים ומהגרים, האגודה לזכויות האזרח בישראל, מרכז לקידום פליטים אפריקאיים, רופאים לזכויות אדם, קו לעובד ואס"ף.

שופטי בית המשפט העליון קבעו היום (ב') כי לא ניתן לכלוא מסתננים ליותר מ-60 ימים, גם אם הם מתנגדים ל"גירוש מרצון", אך אין מניעה להרחיק אותם למדינה שלישית. לפי החוק הקיים, ניתן להחזיק אזרח זר במאסר לתקופה בלתי מוגבלת עד ש"ישתכנע" להסכים לגירוש מרצון, ובפסיקתם הגבילו מאוד השופטים את היכולת של המדינה לכפות גירוש על מי שמתנגד לכך באמצעות מאסר ממושך.

בית המשפט העליון קיבל באופן חלקי את הערעור שהגישו אזרחים זרים וארגוני זכויות אדם. הארגונים שהובילו את התביעה בירכו הערב על ההחלטה. "בית המשפט העליון קבע היום שאי אפשר להחזיק את מבקשי מקלט במעצר בלתי מוגבל כאמצעי לחץ. בהחלטתו היום החליט שלא להכשיר הסדר דרקוני וחסר תקדים בחומרתו שמאפשר כליאה ללא הגבלת זמן של אנשים חפים מפשע".

לפי הארגונים, "מאז 2012 חיו בישראל 64,000 מבקשי מקלט. כיום נותרו רק 28,000 אריתראים ו-8,000 סודנים".

לפי נתוני ארגון אמנסטי, עד יוני 2017 הוגשו 8,490 בקשות מקלט של אריתראים, 5,274 של סודנים ובסך הכל 13,764. מתוך בקשות המקלט נדחו עד נובמבר בשנה שעברה 2,066 בקשות על הסף ו-1,350 נדחו בהליך של סדר דין מקוצר. סך הכל 7,282 בקשות מקלט לא נענו. לפי נתוני הארגון, רק שני סודנים ושמונה אריתראים קיבלו מעמד פליט בישראל.