האחות הקטנה שרה

יותר משנה חלפה מאז עזבה אותנו האחות הקטנה שרה ונכנסה למלכות השמיים, ביום הולדתה, ב-28 במרץ 2016. היא היתה בשיבה טובה ובמשך זמן רב הכינה את עצמה למעבר הגדול הזה, מהקהילה הארצית אל הקהילה השמימית. למעשה, היא שיננה ושאלה: "עד מתי?" כמה זמן עוד תצטרך להמתין על פני האדמה, גופה הולך ונעשה רפה יותר, כמה זמן עוד עד שתוכל לרוץ לעבר אותו האחד שלמענו היא הקדישה את כל חייה.

אהבתי את האחות הקטנה שרה וניסיתי לראותה תקופות בשנים האחרונות לחייה. היתה זו תחושה של הכרת תודה עצומה שמילאה אותי בכל פעם שחשבתי עליה - מסירותה העקבית, השקטה והנחושה לחיות כתלמידתו של ישוע של נצרת. האחות הקטנה שרה לא היתה אשת מילים רבות ובתקופה האחרונה בחייה חירשותה הפכה את השיחה למאמץ אדיר. אולם, מעבר למלים, היו אלה עיניה הנוצצות שנשאו עדות אותנטית ליחס שלה עם המשיח, יחס שהזין את חייה. העיניים הנוצצות האלה שמרו על צעיריה עד יום מותה. אפילו ברגעי סבל, זמנים של תהיות עמוקות, העיניים הנוצצות האלה היו עד לכוח החיים של היחס הדינמי שהיה לעמוד תווך לאורך השנים.

האחות הקטנה שרה היתה עמוד בקהילה הקתולית הדוברת עברית בישראל. חשיבותה לא הייתה בעובדה שהיא היתה אשת פעילות או מנהיגה קולנית אלא בגלל שהיא גילמה חלק גדול ממה שאנחנו נקראים ומנסים להיות. כמאמינה יהודיה במשיח, תמיד היה ברור לה חשיבות זהותה היהודית ונאמנותה לאמונתה הנוצרית, כעדה שקטה למשיח ואוהבת בקרב העם היהודי, כחברה מחויבת ובעלת מצפון בחברה הישראלית, כמתעניינת תמיד במתרחש בחברה ואשת תפילה ותחינה לצדק ושלום בארצנו הקרועה והמדממת. אנו מתגעגעים אליה! אנו שמחים לזכור אותה ומבקשים מהאדון להקים ולגדל אחרים שילכו בדרכה!