התחנה השלישית בדרך הייסורים ביום ו הגדול עם האפיפיור

לקריאת התפילות לשאר התחנות כאן

התחנה השלישית

ישוע ופילטוס

מספר הבשורה על פי מרקוס:
“בַּבֹּקֶר מִהֲרוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים לְקַיֵּם הִתְיָעֲצוּת עִם הַזְּקֵנִים וְהַסּוֹפְרִים וְכָל הַסַּנְהֶדְרִין. הֵם כָּבְלוּ אֶת יֵשׁוּעַ וְהוֹלִיכוּהוּ וּמְסָרוּהוּ לְפִּילָטוֹס. וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים הִשְׁמִיעוּ נֶגְדּוֹ הַאֲשָׁמוֹת רַבּוֹת. כֵּיוָן שֶׁרָצָה פִּילָטוֹס לְהַשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹן הֶהָמוֹן, שִׁחְרֵר לָהֶם אֶת בַּר־אַבָּא, וְאֶת יֵשׁוּעַ הִלְקָה וּמָסַר אוֹתוֹ לִצְלִיבָה" (טו:1, 3, 15).

מספר הבשורה על פי מתי:
"כְּשֶׁרָאָה פִּילָטוֹס כִּי אֵינוֹ מוֹעִיל דָּבָר וּמַה גַּם שֶׁמִּתְרַגֶּשֶׁת מְהוּמָה, לָקַח מַיִם וְרָחַץ אֶת יָדָיו לִפְנֵי הֶהָמוֹן בְּאָמְרוֹ: 'נָקִי אָנֹכִי מִדָּמוֹ שֶׁל זֶה. זֶהוּ עִנְיַנְכֶם!'" (כז:24)

מספר ישעיהו הנביא:
"כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ וַיהוָה הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוָֹן כֻּלָּנוּ." (נג:6)

הרהור

רומא, עירו של אוגוסטוס קיסר, מפיצת התרבות, שליגיונותיה ראו כשליחות את הענקת פירות הסדר הצודק שלה לעמים שנכבשו על ידיה.

גם רומא נכחה בייסוריו של ישוע, בדמותו של פילטוס, נציג הקיסר, שומר החוק והצדק בארץ זרה.

אולם, אותו פילטוס שהכריז שאינו מוצא כל אשמה בישוע, הוא זה שגוזר את דינו למיתה. בליטוסטרטוס, בו התקיים משפטו של ישוע, האמת התבהרה. צדקם של עובדי האלילים לא עולה על זה של הסנהדרין היהודית!

ישוע, התמים שלוקח על כתפיו באורח רז את המחשבות הצמאות לדם של לב האדם, שמפייס בין היהודים לעובדי האלילים. נכון לעכשיו, הוא עושה זאת בכך שהופך אותם לאשמים במותו במידה שווה. אולם תבוא שעה והנה היא קרבה, בה התמים יפייס אותם בדרך אחרת, בצלבו ובמחילתו שניתנת לכול – יהודים ועובדי אלילים כאחת – בה השניים ירפאו משפלותם וישוחררו מדרכיהם האלימות.

ישנו רק תנאי אחד לקבלת המתנה הזו: להכיר בחפותו של החף מפשע, של שה האלוהים שהוקרב עבור חטאת העולם. להתכחש לדעה הקדומה שממלמלת מבפנים: "אני נקי מדמו של זה". להכריז על כך שאנו אשמים בבטחון שהאהבה האינסופית מקבלת את כולם, יהודים ועובדי אלילים כאחת, ושאלוהים קורא לכל הגברים והנשים להיות לו לבנים ולבנות.

תפילה

ה' אלוהינו, בהביטנו בישוע שנמסר ונשפט למוות, איננו יכולים אלא לנסות לזכות את עצמנו ולהאשים אחרים. במשך זמן רב מידי נוצרים הטילו את האשמה על משפטך על כתפיהם של עם ישראל. במשך זמן רב מידי לא הצלחנו להבין את הצורך לקבל את מעורבותנו בחטא כדי להיוושע בדם המשיח הצלוב.

תן לנו להכיר בבנך כחף משפע לגמרי, האיש היחיד שאכן היה חף מפשע אי פעם. שכן, הוא הסכים להיעשות חטאת בעדנו (הש' קורינתים ב' ה:21), כדי שדרכו תשוב ותמצא אותנו באותה התמימות בא בראת אותנו ובה עשיתנו לבנים ולבנות לך.

אבינו שבשמים

אלי אלי, למה עזבתני?