פרח המדבר מתכנס ביפו

בימי ו ושבת התכנסנו 18 חברי פרח המדבר במנזר שמעון כיפא הקדוש ביפו. את המפגש פתחנו עם מפגש קצרצר בו כל אחד סיפר על החוויות שלו בחודש האחרון, ובנוסף קיבלנו את פניהם של שני אנשים חדשים אשר הצטרפו אלינו למפגש זה.

בערב היה לנו פגישה עם כוהן דת עיראקי אשר משמש כעת הממונה על הקהילה הלטינית הדוברת ערבית ביפו ומנהל בית הספר טרה סנטה ביפו, ואשר שירת לפני כן בסוריה. הוא סיפר לנו על עצמו ועל החיים בסוריה בעת המלחמה, על הקשיים שבלחיות ללא תנאים ראויים ותחת איום מתמיד. הוא סיפר לנו בנוסף על חיי האמונה של האנשים עליהם הוא היה ממונה, ועל איך החוויה שלו שם חיזקה את אמונתו באלוהים. המפגש איתו היה מדהים וקצת עצוב כשהבנו באיזה מצב נמצאים אחינו בסוריה. בסוף התפללנו את תפילת אבינו שבשמיים וכך סיימנו את המפגש איתו.

בלילה ראינו את הסרט "בל וסבסטיאן", סרט המספר את סיפורו של ילד בשם סבסטיאן שגר בצרפת בתקופת מלחמת העולם השנייה, בשנת 1943, המתיידד עם כלבה פראית שהוא קורא לה בל, למרות שכל הסובבים אותו אומרים לו שאסור לו להתקרב לכלבה משום שהיא תפגע בו.
במהלך הסרט כולם מקבלים את בל כחלק מהמשפחה, ובסופו הם עוזרים למשפחה יהודייה לברוח ולעבור את הגבול לשוויץ השכנה. בסיום הסרט הלכנו לישון, מי שרצה יכל להמשיך ולדבר אחד עם השני.

את השבת התחלנו עם תפילת בוקר שהכינה שינייד, ולאחריה ארוחת בוקר.אחרי הארוחה היה לנו מפגש קצר עם הקרדינל של קרקוב בדימוס, ומי שהיה מזכירו האישי של האפיפיור יוחנן פאולוס השני במשך 39 שנים. בסוף המפגש הוא העניק לנו ברכה.

מאוחר יותר הלכנו להעביר שיעור לילדים בנושא יום חמישי הגדול של הפסחא, התחלקנו לזוגות וכל זוג לקח שני ילדים ודיבר איתם על כל מה שעבר ישוע ביום הזה, כאשר לפני זה היה לנו מפגש קצר עם האב אפולינארי שהסביר לנו מה בדיוק לספר לילדים. בסוף שיחקנו איתם משחק קטן שחתם את המפגש איתם.

חזרנו למנזר והכנו ארוחת צהריים, ובסיומה יצאנו לטייל קצת לאורך הטיילת. לאחר מכן היה לנו מפגש עם סלמא, בו התחלקנו לשתי קבוצות והתחרינו בינינו בשאלות טריוויה בנוגע לסרט.
בחלק השני היה לנו מפגש עם חביב בו דנו על כל הפעמים שראינו הפגנת אומץ בסרט, והיינו צריכים לומר מתי אנחנו הפגנו אומץ או לא הפגנו בחיינו. הדיון היה מאוד מרתק ובמהלכו התגלו חילוקי דעות בין חברי הקבוצה על דרכים שונות של הפגנת אומץ, ועל מתי כדאי להפגין אומץ ומתי עדיף פשוט להתעלם .

לבסוף היה לנו מפגש עם דניאל, כאשר התחלקנו לשלוש קבוצות, וכל קבוצה הייתה צריכה להכין מפגש עם קבוצה של צעירים מחו"ל. לפני תחילת הדיון דניאל ביקשה משני אנשים בכל קבוצה ובנוסף מהאב פיוטר, לעשות הכל כדי להפריע לדיון. בסוף התכנסנו כולם ודניאל שאלה איך היה, וכאשר כולם אמרו שהיה קשה לתכנן משהו כאשר כל הזמן מפריעים ולא מקשיבים, דניאל אמרה להם שכך בדיוק מרגישים המדריכים, וזו היתה דרך מאוד טובה להראות להם כמה קשה לתכנן משהו כאשר יש התעלמות מופגנת.

בזה סיימנו את המפגש, נפרדנו לשלום וכל אחד חזר לביתו. המפגש היה מאוד מעניין, תודה לכל המדריכים שהכינו לנו פעילויות, ולמנזר שקיבל אותנו, אנחנו כבר מחכים בקוצר רוח למפגש הבא!