תפילת לילה לרגל יום המהגר העולמי

חלק ראשון: ישוע הפליט

13 החכמים הָלְכוּ מִשָּׁם וּמַלְאַךְ יהוה נִרְאָה אֶל יוֹסֵף בַּחֲלוֹם וְאָמַר: "קוּם, קַח אֶת הַיֶּלֶד וְאֶת אִמּוֹ וּבְרַח לְמִצְרַיִם וֶהֱיֵה שָׁם עַד אֲשֶׁר אֹמַר לְךָ, כִּי הוֹרְדוֹס יְחַפֵּשׂ אֶת הַיֶּלֶדכְּדֵי לְהַשְׁמִיד אוֹתוֹ." 14 הוּא קָם וְלָקַח אֶת הַיֶּלֶד וְאֶת אִמּוֹ בַּלַּיְלָה וְיָצָא לְמִצְרַיִם. 15 שָׁם נִשְׁאַר עַד מוֹת הוֹרְדוֹס, לְקַיֵּם אֶת אֲשֶׁר אָמַר יהוה בְּיַד הַנָּבִיא: "מִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי." [...] 19 אַחֲרֵי מוֹת הוֹרְדוֹס נִרְאָה מַלְאַךְ יהוה אֶל יוֹסֵף בַּחֲלוֹם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם 20 וְאָמַר: "קוּם, קַח אֶת הַיֶּלֶד וְאֶת אִמּוֹ וְלֵךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵתוּ הַמְבַקְשִׁים אֶת נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד." 21 הוּא קָם וְלָקַח אֶת הַיֶּלֶד וְאֶת אִמּוֹ וּבָא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. 22 אֲבָל בְּשָׁמְעוֹ כִּי אַרְכֵלָאוֹס מוֹלֵךְ בִּיהוּדָה בִּמְקוֹם הוֹרְדוֹס אָבִיו, פָּחַד לָלֶכֶת לְשָׁם. לְאַחַר שֶׁהֻזְהַר בַּחֲלוֹם יָצָא אֶל סְבִיבוֹת הַגָּלִיל. 23 הוּא בָּא וְיָשַׁב בְּעִיר הַנִּקְרֵאת נָצְרַת, לְמַעַן יִתְקַיֵּם הַנֶּאֱמָר עַל־פִּי הַנְּבִיאִים כִּי נָצְרִי יִקָּרֵא לוֹ. (מתי ב: 13 – 15. 19 – 23)

1. ישוע מכיר את הסבל ואת הקושי מתחיל את חייו.

2. לא מספיק שאלוהים נהיה בן אדם, הוא נהיה בן אדם בלי בית.

3. כל זה הוא קיבל למעני.

חלק שני: אנחנו פליטים

20 אֲשֶׁר לָנוּ, אֶזְרָחוּתֵנוּ בַּשָּׁמַיִם הִיא; מִשָּׁם גַּם יָבוֹא מוֹשִׁיעַ אֲשֶׁר מְחַכִּים אָנוּ לוֹ - הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, 21 אֲשֶׁר יַחֲלִיף אֶת גּוּפֵנוּ הַנָּחוּת וְיַעֲשֵׂהוּ דּוֹמֶה לְגוּפוֹ הֶהָדוּר כָּבוֹד, כְּפִי כֹּחַ יְכָלְתּוֹ לְשַׁעְבֵּד אֵלָיו אֶת הַכֹּל. (אל הפיליפים ג: 20 – 21)

1. אני חי בעולם אולם ליבי בשמיים.

2. אני לא הופך את השולי למרכזי ואת המרכזי לשולי.

3. אני זוכר שמלכות השמיים מחכה לי.

חלק שלישי: העולם פליט

18 אֲנִי סָבוּר שֶׁסִּבְלוֹת הַזְּמַן הַזֶּה אֵינָם שְׁקוּלִים כְּנֶגֶד הַכָּבוֹד הֶעָתִיד לְהִגָּלוֹת בָּנוּ. 19 כָּל הַבְּרִיאָה מְצַפָּה בְּכִסּוּפִים לְהִתְגַּלּוּת הַבָּנִים־לֵאלֹהִים. 20 הֵן הַבְּרִיאָה - לֹא מֵרְצוֹנָהּ אֶלָּא עַל־יְדֵי הַמַּכְנִיעַ אוֹתָהּ - הֻכְנְעָה לַהֶבֶל בְּתִקְוָה 21 שֶׁגַּם הַבְּרִיאָה עַצְמָהּ תְּשֻׁחְרַר מִשִּׁעְבּוּד הַכִּלָּיוֹן אֶל הַחֵרוּת וְהַכָּבוֹד שֶׁל הַבָּנִים־לֵאלֹהִים. 22 אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁכָּל הַבְּרִיאָה נֶאֱנַחַת וְסוֹבֶלֶת כִּבְצִירֵי לֵדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. 23 וְלֹא זֹאת בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם אֲנַחְנוּ, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בִּכּוּרֵי הָרוּחַ, נֶאֱנָחִים בְּנַפְשֵׁנוּ וּמְצַפִּים לְמִמּוּשׁ אִמּוּצֵנוּ לְבָנִים - לִפְדוּת גּוּפֵנוּ, 24 שֶׁכֵּן בַּתִּקְוָה נוֹשַׁעְנוּ. אַךְ תִּקְוָה לְדָבָר שֶׁנִּרְאֶה לָעֵינַיִם אֵינָהּ תִּקְוָה, כִּי מַדּוּעַ יְקַוֶּה אָדָם לְמַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה? 25 אֲבָל אִם אָנוּ מְקַוִּים לְדָבָר שֶׁאֵינֶנּוּ רוֹאִים, מְצַפִּים אָנוּ לוֹ בְּסַבְלָנוּת. (אל הרומים ח:18 – 25)

1. לכל יש קץ.

2. גם העולם הזה יחלוף.

3. אם הכל חולף בשביל מה לחיות? ואיך לחיות?

אם אנחנו כולנו פליטים ופליטות, איך אפשר לעזור לאלה הזקוקים ביותר?