זיו – פרשת השבוע: פרשת בהעלתך 2


כל שבוע, גד ברנע או האחות אגנס (מקהילת האושר), מציעים פירוש לפרשת השבוע אשר אותה קוראים בבתי הכנסת. פרשת השבוע בשבוע הזה היא פרשת בהעלתך – מספר במדבר ח:1-י״ב:16. וההפטרה היא מספר זכריה ב:14-ד:7.

ziv behaalotkha2

לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם־בְּרוּחִי

ההפטרה - הקריאה מן הנביאים - שמלווה את הקריאה מהתורה כל שבוע, מחוברת אליה כדי להוציא את מה שאלו שסדרו את הקריאות האלו האמינו שמהווים את נושאיה העיקריים. לפיכך, לעצם החיבור של הקריאות האלו יש מעמד של פירוש וזה עוזר לנו להבין טוב יותר את הפרשה.

השבוע, הפרשה מתחילה עם פיסקה קצרה לגבי עבודת הנרות במשכן: ״וַיְדַבֵּר יהוה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן ואָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת־הַנֵּרֹת אֶל־מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת״ (במדבר ח:1-2). הפועל ״בהעלותך״ נותן לפרשה את שמה - אך מה משמעותו? האם המשמעות היא ״להדליק״? רש״י מנסה לשלב את שתי המשמעויות ומסביר שהפועל ״להעלות״ מדגיש את העובדה שהלהבה עולה ולכן צריך להדליק את הנר עד אשר הלהבה עולה מאליה. אבל ההוראה המקורית לגבי הנרות היא שהם צריכים להיות ״נֵר תָּמִיד״ (שמות כ״ז:20) - נר שאינו כבה. לפיכך, צריך להבין את משמעות הפסוק כמצווה לחזק את הנרות זמן שהם דולקים - בדיוק כדי שהם לא ייכבו.

למנורה עצמה, הפסקה מזכירה לנו, יש דמות של עץ. היא ״מִקְשָׁה זָהָב עַד־יְרֵכָהּ עַד־פִּרְחָהּ״ (במדבר ח:4) - עץ של אור, שמגלם כפי שמוסבר בספר הזוהר, לפי תהילים ״אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי־לֵב שִׂמְחָה״ (תהילים צ״ז:11). זו השמחה שמובילה אותנו להפטרה שגם היא מתחילה בשמחה רבה: ״רָנִּי ושִׂמְחִי בַּת־צִיּוֹן כִּי הִנְנִי־בָא ושָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם־יהוה״ (זכריה ב:14) ומסתיימת בחזון המנורה שאותו זכריה מתאר כ״מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וגֻלָּהּ עַל־רֹאשָׁהּ ושִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָהווְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל־רֹאשָׁהּ׃ וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל־שְׂמֹאלָהּ״ (שם ד:2-3) והמלאך מסביר את החזון הזה לנביא: ״זֶה דְּבַר־יהוה אֶל־זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר לֹא בְחַיִל ולֹא בְכֹחַ כִּי אִם־בְּרוּחִי אָמַר יהוה צְבָאוֹת״ (שם ד:6). לפיכך, המנורה של המשכן עם אורה הנצחי מסמלת את רוח האלוהים, ומובאית כאן, אחרי פרשת הנשיאים הפרשה הקודמת שבה עושרם וכוחם של נשיאי ישראל תואר בפרטים, כדי להזכיר להם - וגם לנו היום - שלא לסמוך על עושר או כוח גשמי, אלא על רוח האלוהים שמסיר כל מכשול: ״מִי־אַתָּה הַר־הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר״ (שם ד:7)...שבת שלום.

לעזור לנו צור קשר ותיקן ניוז בעברית להקשיב לסעודת האדון לשמור על בטחון הילדים


© 2020 Saint James Vicariate for Hebrew Speaking Catholics in Israel