זיו – פרשת השבוע: פרשת נשא 2
כל שבוע, גד ברנע או האחות אגנס (מקהילת האושר), מציעים פירוש לפרשת השבוע אשר אותה קוראים בבתי הכנסת. פרשת השבוע בשבוע הזה היא פרשת נשא – מספר במדבר ד:21-ז:89. וההפטרה היא מספר שופטים יג:2-25.
הַפְקֵד אֶת־הַלְוִיִּם עַל־מִשְׁכַּן הָעֵדֻת
הפרשה הזו היא הארוכה ביותר בתורה, מכיוון שהיא מכילה את כל הפרטים הרבים והמדוייקים של תרומות הנשיאים שתופסים את כל פרק ז׳. אף שבני האדם התפקדו ונספרו בתחילת הספר הם מתגלים בייחודם וקריאתם האישית: בן-האדם אף-פעם איננו מספר הדומה למספר אחר. לכל אחד ניתן והכל אחד נדרש לפי מידתו.
אנו מוצאים בפרשה הזו מצווה שיכולה להיות מפורשת בצורות שונות, דבר שהעסיק את רש״י. זה הפסוק שעוסק בקרבנות המקדש. מצד אחד נאמר ״ואִ֥ישׁ אֶת־קֳדָשָׁ֖יו לֹ֣ו יִהְי֑וּ אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יִתֵּ֥ן לַכֹּהֵ֖ן לֹ֥ו יִהְיֶֽה״ (במדבר ה:10). במי מדובר? התרומה שייכת לאיש אשר הביא אותב או לכוהן? אפשר כאן להבין ששתי האפשרויות נכונות: זה שהביא את התרומה יכול להשאיר אותה לכוהנים או לשמור אותה לעצמו. במקרה הזה רק המעשר (עשירית) ילך לכוהן…
לפי רש״י, בביאורו על הפסוק, יש מדרש שמסביר שהבעלים יכול אכן לשמור לעצמו את התרומה אבל… שדהו ייצר רק עשירית מהיבול! זה שנותן את הכל לכוהן, יקבל הכל חזרה. מוסר ההשכל ברור: אנו מקבלים לפי המידה בה אנו נותנים. הרווח שנשאר לאדם בעצמו באמת הוא רק מה שהוא נותן.
אנו קוראים בפשרה גם על מנהג האישה הסוטה. הכוהן צריך לכתוב את הקללה שתחול על האישה אם היא בגדה, ולמחות את הדיו במים שהוא ייתן לה לשתות. אבל בפסוקים אותם הוא צריך למחות כתוב השם המפורש (במדבר ה:21,23). במצב רגיל מגילה כזו, גם אם אינה בשימוש, תישמר בקפידה במקום מיוחד (כגון גניזה), כדי שתישמר מחילול הקודש. על זאת נאמר על ידי חלק מהמפרשים שאחד משמותיו של ה׳ הוא ״שלום״ - ואפשר למחות את שמו כדי לקיים שלום-בית בין בעל ואישה, כאשר רוח הקנאה מנסה להפריד בינם. שבת שלום.
הרהורים אודות הקשר בין חג הפורים לבין צום הארבעים
ראש השנה – חג אלוהים האב
ארבע מילים לזמן הפסחא
יום ד של האפר של המשורר ט. ס. אליוט
יום רביעי הגדול
חג ההתגלות – האור שיכבוש את החושך