זיו – פרשת השבוע: פרשת אחרי מות 2

תורה לכול

אנו קוראים את הפרשה הזו בימים שבין פסח לחג מתן תורה, חמישים יום מאוחר יותר. אנחנו במעגל חגי האביב שחוגגים את כל מה שניתן לישראל כעם שהובדל מהעמים. חגי הסתיו, לעומת זאת, מתמקדים בקריאה הכללית של ישראל. הפרשה שאנו קוראים השבוע מתארת את מנהג יום הכיפורים שבו חטאיו של העם נסלחים. יום הכיפורים נמצא בין חגי הסתיו. נאמר בפרשה: ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־חֻקֹּתַי וְאֶת־מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי יהוה״ (ויקרא יח:5) על הפסוק הזה נאמר בגמרא ״רבי מאיר אומר: מנין שאפילו נכרי ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול? ת"ל: אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, כוהנים ולווים וישראלים לא נאמר אלא אדם״ (בבא קמא דף לח עמוד א). חז״ל מבחינים בין ״אדם״ ו״האדם״ - שהוא מונח כללי שמתאר כל אדם.. אנו למדים כאן מהתורה שכל אדם, בין אם הוא בן ישראל או מן הגויים, יכול להידמות לכהן הגדול. אם כן מה היא ההתעסקות הזאת בתורה? הפסוק אומר: ״אשר יעשה אותם״, לא רק אשר ילמד אותם. אלו הם שבעת חוקי בני נח, לפי פסקה אחרת בתלמוד שמסבירה שבכל מקום שנאמר על לא-יהודי שהוא ״מתעסק בתורה״, אלה הם חוקי בני נח. ״תנו רבנן: שבע מצות נצטוו בני נח: דינין, וברכת השם, עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים, וגזל, ואבר מן החי״ (סנהדרין דף נו עמוד א). חוקים אלו יכולים להיקרא כתורה לכלל האנושות. פירוש נוסף של הרמב״ם מחזק זאת: ״אין בדבר ספק שכל מי שהתקין עצמו ונפשו בכשרון המידות והדעות באמונת הבורא יתברך הוא מבני עולם הבא, ולכן אמרו חכמי האמת אפילו נכרי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול, וכל עצמו של דבר ומגמת תורת משה הוא תיקון הגוף והנפש לבורא יתברך ולא נשתבח משה רבינו אלא בזה כמו שנאמר והאיש משה עניו מאד (מכל האדם)״ (מובא בתורה תמימה הערות ויקרא פרק יח הערה ט). ברור שגם לחוקי בני נח נדרשים פירושים, צריך להבין אותם כדי ליישם אותם. אבל הנקודה החשובה היא שיש מההתחלה, במסורת היהודית, תורה שניתנת לגויים, וזוהי הנקודה שאותה דורשים המפרשים. שבת שלום.