זיו – פרשת השבוע: פרשת מצורע 2

תּוֹרַת הַמְּצֹרָע

פרשת השבוע, יחד עם פרשת השבוע שעבר, ממוקמת במאמר מוסגר ארוך יחסית שנגזר ממות נדב ואביהוא בפרק י׳ של ויקרא, וממשיך לתחילת הפרשה של השבוע הבא אשר ממשיכה מאותו מקום (ויקרא טז:1). מאמר המוסגר הזה דן בסוגים שונים של טומאה: חוקי כשרות, תורת היולדת, צרעת הבשר, הבגד והבית ולבסוף בדיני זיבה. אנו נתמקד השבוע בתורות הצרעת. הנקודה הראשונה שאותה נבחן היא העובדה שזוהי לא המחלה בבשר או חסרונה כשלעצמה שעושה את האדם טמא או טהור. מה שעושה את האדם טמא או טהור הוא ראיית הכהן. הכהן לא מנסה לרפא או להציע טיפול כלשהו למצורע והוא לא עושה דבר יותר מאשר לראות - להתבונן - במצורע ולהסגיר אותו מחוץ למחנה לתקופות של שבעה ימים, או עד שהמצורע מראה את עצמו טהור. על המצורע לאמץ מנהגי אבלות: ״והַצָּרוּעַ אֲשֶׁר־בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים ורֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל־שָׂפָם יַעְטֶהווְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא״ (ויקרא יג:45).

מדרש על מגילת איכה מתייחס בצורה מרתקת לפסוק הזה ומצהיר: ״והצרוע זה בית המקדש״ (איכה רבה פתיחתא כא). בנוסף, פרק יד מתחיל ב״ תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ״ (שם יד:2), שמכיל מספר טקסים שצריכים להתקיים ביום השמיני (לאחר שהמצורע היה שבעה ימים מחוץ לאוהלו [שם יד:8]) וקרבנות שמוקרבים לפני אוהל מועד. אלה כוללים זבחי כבשים וגם השמת דם הקרבן על תנוך האוזן הימנית, על בוהן היד הימנית ועל בוהן הרגל הימנית של המצורע - כל אלה חוזרים על תורת ההקדשה של נדב ואביהוא כאשר הם הוסמכו ככוהנים ביום השמיני - יום הקדשת המשכן (ויקרא ט:1 והלאה). כמה מן הטקסים האלו, כגון הזאת הדם שבע פעמים לפני ה׳ (יקרא יד:7) משקפים את מהלכי יום הכיפורים.

התלמוד הבבלי נותן לנו עוד זווית ראייה. בהתייחסות לשאלת שמו של המשיח שיבוא, אמרו רבנים: ״חיוורא [מצורע] דבי רבי שמו שנאמר (ישעיהו נג, ד) אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלהים ומעונה״ (גמרא סנהדרין צ״ח ב). כאן המשיח עצמו נקרא מצורע מכיוון שהוא נושא את הצרעת שלנו ואת נגעינו. ברור מכל המקורות האלו שטיהור המצורע - שנטהר על ידי כח עליון - מוצג בפסוקים האלו כאירוע קדוש ביותר, דומה למקדש, למשיחת הכוהנים, למזבח יום הכיפורים ואף לביאת המשיח. הצרעת, לפיכך, מסמלת את השפעת יצר החטא של האדם - שקיים בכל אחד מאיתנו - לא רק איזה מצורע מרוחק מחוץ למחנה. אלו החטאים שמהם ה׳ מטהר אותנו דרך פועלם של כוהנים, כפרה, ולבסוף פעולת המשיח. שבת שלום.