זיו – פרשת השבוע: פרשת תזריע 2

שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ

קוראיו הנאמנים של ה״זיו״ יודעים שהמחלה שבה מדובר בפרשה הזו אינה הצרעת שאנו מכירים היום. הצרעת בזמננו אינה נוגעת לבגדים ולבתים… המסורת מסבירה שמדובר בעצם בהשלכות הוצאת הדיבה וחטאים אחרים. נמצא לדוגמא בתנ״ך מקום בו מלך שלכאורה עשה טוב נמצא נגוע בנגע הצרעת… מדובר במלך עזריה שעליו נאמר: ״וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יהוה כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה אֲמַצְיָהוּ אָבִיו׃ רַק הַבָּמוֹת לֹא־סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת׃ וַיְנַגַּע יהוה אֶת־הַמֶּלֶךְ וַיְהִי מְצֹרָע עַד־יוֹם מֹתוֹ״ (מלכים ב טו:3-5). מדוע המלך הטוב הזה נטמא בנגע הצרעת? ספר דברי הימים בסיפור מקביל מסביר לגביו: ״וּכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד־לְהַשְׁחִית וַיִּמְעַל בַּיהוה אֱלֹהָיו וַיָּבֹא אֶל־הֵיכַל יהוה לְהַקְטִיר עַל־מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת״ (דה״ב כו:16). המדרש (ויקרא רבה טז) רואה כאן את הסיבה לצרעת: לא רק שהוא הקריב קטורת כאילו הוא היה כהן (גם אחרים עשו זאת, ראה שמואל ב ח:18), אלא בעיקר, הבעיה היא ש ״גבה ליבו״ - הכהנים מנסים למנוע זאת ממנו ועזריה זעם עליהם. ואז אומר הסיפור התנ״כי ״הַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ״ (דה״ב כו:19) - חלק הגוף שמייצג את גאוות המחשבה. זאת למרות שהתורה מצווה לגבי המלך ״לְבִלְתִּי רוּם־לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן־הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול״ (דברים יז:20). זה גם מה שמבקש המלך דוד ״לֹא־גָבַהּ לִבִּי וְלֹא־רָמוּ עֵינַי וְלֹא־הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי״ (תהילים קלא:1). המסורת מלמדת אותנו שוב את חשיבות הענווה. בימי הביניים, רש״י (על הושע א:2) מפרש את הפסקה על ידי כך שהוא מקשר בין שלוש פסקאות אחרות (אפשר לראות כאן קריאת ״מדרש״). הוא מסביר שכאשר המלך עזריה ננגע בצרעת האדמה רעדה : ״דִּבְרֵי עָמוֹס אֲשֶׁר־הָיָה בַנֹּקְדִים מִתְּקוֹעַ אֲשֶׁר חָזָה עַל־יִשְׂרָאֵל בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן־יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ״ (עמוס א:1) רעש האדמה הזה מתואר גם ע״י נביא אחר: ״וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן״ (ישעיהו ו:4) והנביא זכריה: ״וְנַסְתֶּם גֵּיא־הָרַי כִּי־יַגִּיעַ גֵּי־הָרִים אֶל־אָצַל וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה וּבָא יהוה אֱלֹהַי כָּל־קְדֹשִׁים עִמָּךְ״ (זכריה יד:5). ובכן ברגע שבו המלך קיבל את נגע הצרעת בגלל כעסו שאדמה רעדה כאילו שהיא עומדת לבלוע אותו. רש״י מקשר זאת עם סיפור המרד של קורח (במדבר טז): האדמה נפתחה כדי לבולעו, בגלל מרדו וגאוותו. פירוש אחר מסביר לנו שהכהן משתמש באזוב כדי לטהר את המצורע מכיוון שזה הצמח הענו מכולם. שבת שלום.