הם האמינו במשה


האב מיכאל רמו חולק איתנו הרהוריו בקשר לפסוק בספר שמות.

moses exodus

"וַיֹּאפוּ אֶת-הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי-גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם-צֵדָה לֹא-עָשׂוּ לָהֶם" (שמות יב:39). המדרש על ספר שמות (מלכיתא דרבי ישמעאל) מפרש את הפסוק באומרו: "להודיע שבחן של ישראל שלא אמרו למשה היאך אנו יואצים למדבר ואין בידנו צדה אלא האמינו בו והלכו אחרי משה". מה שבא בעקבות הפסוק בסיפור של ספר שמות מלמד שהמן לא ירד עד חודש לאחר מכן (שמות טז:1). לכן, ניתן להבין שהמזון שהביאו איתם הספיק לשלושים יום במדבר.

ראוי לשים לב לביטוי "האמינו בו". הוא אינו חלק מהטקסט של ספר שמות אלא מהווה חלק מהפרשנות אולם ניתן למצוא את הביטוי פעמיים בטקסט התורה:
"וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת-יְהוָה וַיַּאֲמִינוּ בַּיהוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (שמות יד:31). "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם-בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם" (שמות יט:9). בהתייחס לפסוק הראשון, המדרש מפרש: "אם במשה האמינו קל וחומר ביי אלא ללמדך שכל המאמין ברועה ישראל כאלו מאמין במי שאמר והיה העולם". הביטוי "מי שאמר וברא את העולם", ז"א דברו ברא את העולם, מהווה ביטוי המצביע על האלוהים מבלי לכנותו בשם.

בשעה שקוראים את שני קטעי הפרשנות האלה, שני דברים עולים לראש:
הראשון מתייחס לסיפור ריבוי ככרות הלחם כאשר יוחנן מדגיש "הָיָה זֶה סָמוּךְ לְפֶסַח, חַג הַיְּהוּדִים" (יוחנן ו:4). בשואלו את השאלה "אֵיפֹה נִקְנֶה לֶחֶם כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ אֵלֶּה?" (יוחנן ו:5), ישוע בוחן את אמונתו של פיליפוס והנאום הבא בעקבות השאלה בפרק ו כולו מציג את האפשרות להאמין בישוע (יוחנן ו:29). השני אף הוא קשור לפסח ונמצא, בדומה לראשון, בספר הבשורה של יוחנן. בנאום לאחר הסעודה האחרונה וטרם ייסוריו, ישוע אומר לשליחיו: "הַאֲמִינוּ בֵּאלֹהִים; הַאֲמִינוּ גַּם בִּי" (יוחנן יד:1).

רז האמונה שמצהירים בו במהלך סעודת האדון אינו אך ורק נוכחותו של ישוע בלחם וביין. הוא אף האימון שלנו במי שמכלכל אותנו עם לחם החיים בעוברנו את המדבר.

לעזור לנו צור קשר ותיקן ניוז בעברית להקשיב לסעודת האדון לשמור על בטחון הילדים


© 2020 Saint James Vicariate for Hebrew Speaking Catholics in Israel