שמחת הבשורה על היחסים עם עם ישראל

247. מבט מיוחד מופנה אל העם היהודי, שברית האלוהים עמו מעולם לא בוטלה, מכיוון ש"אֵין הָאֱלֹהִים מִתְחָרֵט עַל מַתְּנוֹתָיו וְעַל בְּחִירָתוֹ" (אל הרומים יא:29). הכנסייה, החולקת עם היהודים חלק נכבד מכתבי הקודש, רואה בעם הברית ובאמונתו שורש מקודש של זהותה הנוצרית (ראה: אל הרומים יא:16 - 18). כנוצרים, אין אנו יכולים להחשיב את היהדות כדת זרה ואין אנו מחשיבים את היהודים עם אלה הנקראים לעזוב את האלילים ולשרת את האל האמתי (ראה: הראשונה אל התסלוניקים א:9). יחדיו, אנו מאמינים באלוהים אחד הפועל בהיסטוריה ועמם אנחנו מקבלים את דברו המתגלה.

248. הדיאלוג והחברות עם בני ישראל הם חלק מחייהם של תלמידי ישוע. החיבה שצמחה בינינו גורמת לנו להתחרט בכנות ובמרירות על הרדיפות המזוויעות אותן הם סבלו וממשיכים לסבול, בייחוד על אלו אשר בהן השתתפו או משתתפים נוצרים.

249. אלוהים ממשיך לפעול בעם הברית הישנה ולהפיק אוצרות חוכמה הנובעים מהמפגש שלהם עם דברו. מסיבה זו, גם הכנסייה מועשרת כשהיא מקבלת את ערכי היהדות. אמנם נכון שמספר אמונות נוצריות אינן מקובלות ביהדות ושהכנסייה אינה יכולה להימנע מלהצהיר על ישוע כעל אדון ומושיע, אך קיימת, כמו כן, השלמה הדדית עשירה המאפשרת לנו לקרוא את הטקסטים של הכתובים העבריים ולעזור זה לזה לדלות את עושר דבר האלוהים. כמו כן, אנחנו יכולים לחלוק עקרונות מוסריים רבים ודאגה משותפת לצדק ולהתפתחותם של עמים.