דרשה מאת אנתוניו הקדוש מפדובה

מעשים מדברים חזק ממילים –"אמור מעט ועשה הרבה"

הוא אשר מלא ברוח הקודש מדבר בלשונות שונות. אותן לשונות הן דרכים שונות להעיד על המשיח, כפי שמעידות גם הענווה, העוני, הסבלנות והציות. אנו מדברים בלשונות אלו כאשר אנו מגלים בעצמנו מעלות אלו כלפי הזולת. מעשים מדברים חזק ממילים. עשה שמילותיך יילמדו ומעשיך ידברו. אנו מלאים במילים, אולם ריקים ממעשים ולכן מקוללים בידי האדון, כיוון שהוא עצמו קילל את עץ התאנה כאשר לא מצא פירות בין ענפיה, אלא רק עלים. גרגוריוס אמר: "חוק קיים על הדורש – לקיים את אשר דרש" ("נאה דורש, נאה מקיים" הערת המתרגם). יהא חסר תועלת מצד אדם להתהדר בידע שלו בחוק אם הוא מערער את הוראתו במעשיו בפועל.

אולם השליחים "הֵחֵלּוּ לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת אֲחֵרוֹת כְּפִי שֶׁנָּתְנָה לָהֶם הָרוּחַ לְדַבֵּר" (מעשי השליחים ב:4). אשרי האיש שדבריו נובעים מרוח הקודש ולא מעצמו! ישנם אנשים המדברים כפי שמכתיב אופיים, גונבים מילים מאחרים ומציגים אותן כאילו היו שלהם ודורשים שיזקפו לזכותם.

האדון מתייחס לאנשים מסוג זה ודומיהם בספר ירמיה הנביא: "לָכֵן הִנְנִי עַל־הַנְּבִאִים נְאֻם־יְהוָה; מְגַנְּבֵי דְבָרַי, אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ׃הִנְנִי עַל־הַנְּבִיאִים נְאֻם־יְהוָה; הַלֹּקְחִים לְשׁוֹנָם, וַיִּנְאֲמוּ נְאֻם׃ הִנְנִי עַל־נִבְּאֵי חֲלֹמוֹת שֶׁקֶר נְאֻם־יְהוָה, וַיְסַפְּרוּם וַיַּתְעוּ אֶת־עַמִּי, בְּשִׁקְרֵיהֶם וּבְפַחֲזוּתָם; וְאָנֹכִי לֹא־שְׁלַחְתִּים וְלֹא צִוִּיתִים, וְהוֹעֵיל לֹא־יוֹעִילוּ לָעָם־הַזֶּה נְאֻם־יְהוָה" (ירמיה כג: 30 - 32).

אם כן, עלינו לדבר כפי שרוח הקודש נותן לנו את מתנת הדיבור. בקשתנו הצנועה והאמיתית לרוח עבורנו צריכה להיות שאנו נחדש את יום השבועות (יום מתן רוח הקודש) במידה שכזאת שחמשת חושנו יקיימו בשלמות את עשרת הדברות. נתפלל למען נתמלא רוח עזה של תשובהשיבעיר בנו לשונות של אש בנותננו עדות על האמונה, כיוון שבבוהקם ובאורם של הקדושים, ראויים אנו לחזות בכבודו של השילוש הקדוש, האל האחד והיחיד.