בני: חג של מכללת בית ג'אלא

"הינה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד". פזמון ידוע ויקר. יש רגעים בחיים שהפזמון הזה הופך להיות חוויה גשמית ואמיתית. היום זה קרה לי שוב. יחד עם כל פרחי הכהונה בארץ הקודש (של הפטריארכיה הלטינית, פרנציסקאנים, סלזיאנים, אבות לבנים ועוד) נפגשנו לחצי יום של משחקים, תפילה וזמן קהילתי.

האווירה שנוצרה בינינו הייתה מקסימה בזאת שבילינו שעות ארוכות ברוח של פשטות גדולה בכיף ובידידות. הסמינריסטים מבית ג'אלא אשר אירחו אותנו, ערכו תוכנית פעילויות מאוד מוצלחת, אם איזון מושלם כדי שיהיה לנו כיף מבלי לגזול מאיתנו רוחניות ותפילה.

אחרי כמה שעות של כדורגל (אליפות אמיתית עם שלוש קבוצות, לפי ה"מסדרים") התכנסנו בכנסייה והתפללנו תפילת הערבית בשלוש שפות: איטלקית, ערבית ולטינית.

אבונא רפיק, האב הרוחני של המכללה, בדרשתו הזכיר לנו כמה זה חשוב שכוהני הדת של העתיד יהיו אנשים משכילים ורוחניים באותו זמן. הוא גם הדגיש שזאת ציפייתו של עם המאמינים, וזה היה לי נשמע מאוד חשוב. מילים אלה התקבלו אצלי ברצינות ובאחראיות, וגרמו לי לחשוב האם אני באמת מתאמץ מספיק בלימודים ואם אני תמיד מודע לכך שאני לא לומד בשביל עצמי...

הערב הסתיים עם ארוחה נפלאה ועם מסירת הפרס לקבוצת המנצחים - השנה, הפרנציסקאנים.

אני מרגיש את הצורך להודות לאלוהים שקרא לי לשרת אותו בארץ הזאת, ארץ כה עשירה באנשים נפלאים שמחפשים את מסילותיו. תודה לכל אלה ששומרים עליי בדרך זו, ולאלה שתומכים בי בתפילותיהם. לכל חברי הקהילות שעשו לי בית בלבבם ולבסוף, אך לא אחרונים, לכל אחיי, מכל הזרמים שאיתם אני חולק את האושר הזה.

"הינה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד".