בני שלנו כעת דוקטור בני
הישיבה נקבעה לשעה 11.30 בבוקר. בשעה המדויקת התכנסנו ונבחנתי ראשון בין המועמדים והיה עלי להגן על עבודת המחקר שחיברתי. וועדת המחקר אשר חקרה אותי הורכבה משני מומחים לספרות אמריקאית ואחת לספרות עברית. הדיון התנהל באווירה שלווה ושקטה. הבוחנים הביעו עניין רב במחקר (שהינו מתמקד בשירת שאול טשרניחובסקי לאור הלאומיות העברית המודרנית אשר אותה קידמה הציונות) ובמהלך הדיון, אחד אחרי השני, העירו את הערותיהם. על פי הבוחנים, יהיה כדאי לתרגם את המחקר לעברית ולפרסמו בישראל מקום שבו הוא יעורר עניין גדול בגלל הנושאים שהוא דן בהם.
בשולי הישיבה, אף שאלו אותי אודות החוויה האישית שלי בישראל ועבודתי בקהילות שלנו. ובכן, הייתה גם הזדמנות לתאר את המציאות הקטנה שלנו. דברים אלה ריתקו את הפרופסור פבריציו ללי, מרצה לספרות עברית באוניברסיטת לצ'ה אשר הבטיח לבוא לבקר אותי בהזדמנות הראשונה.
אני מצפה לשובי הביתה (בירושלים) ובינתיים מנצל הזדמנות זאת להודות לכל אחיי ואחיותיי בארץ אשר התפללו למעני בזמן הזה והביעו את ידידותם. כעת עליי לנוח מעט... ואומר לכם: להתראות בקרוב!