המחרוזת


אחת התפילות המסורתיות האהובות ביותר בכנסייה הקתולית היא תפילת המחרוזת. התפילה מתבוננת ברזי חייה של מרים שמרכזם היה בנה, ישוע המשיח. בהתבוננות כזאת המאמין משתתף באירועי חייה של מרים וחייו של ישוע.

קיימת הקבלה בין תפילת המחרוזת אצל קתולים וקריאת ספר תהילים אצל יהודים, שתי דרכים לשבח את האלוהים ולזכור את כל חסדיו.

בתפילה הזאת משתמשים בחרוזים (כל חרוז לעיתים קרובות בצורה של וורד). סידרה של עשרה חרוזים מתחילה ומסתיימת עם חרוז בודד (לפעמים שונה מהאחרים). חמישים חרוזים מתחלקים לחמש קבוצות של עשרה חרוזים כל אחת. כל חרוז מהווה תפילת "שלום לך מרים" והחרוז הבודד מהווה תפילת ה"אבינו שבשמיים".

ישנם עשרים רזים מחולקים לארבע קבוצות:

רזי השמחה
רזי האור
רזי המכאובות
רזי הכבוד

זאת אומרת, כל סדרה של חמישים חרוזים כוללת קבוצה אחת של חמישה רזים. כדי להתפלל תפילת כל הרזים, עלינו להתפלל תפילת המחרוזת ארבע פעמים.

האפיפיור יוחנן פאולוס ה-2, שהוסיף סדרת הרזים שלמה למחרוזת, את רזי האור, הציע את הסדר הבא לתפילת המחרוזת:

רזי השמחה: יום שני ושבת
רזי האור: יום חמישי
רזי המכאובות: יום שלישי ושישי
רזי הכבוד: יום ראשון ורביעי

להתחיל את התפילה ישנם עוד כמה חרוזים:

מתחילים את התפילה בסימן הצלב:
בְּשֵׁם הָאָב וְהַבֵּן וְרוּחַ הַקּדֶשׁ - אֱלהִים אֶחָד. אָמֵן

ואז אומרים את ה"אני מאמין":
אֲנִי מַאֲמִין בֵּאלהִים, הָאָב הַכָּל-יָכוֹל,בּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
וּבְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּנוֹ יְחִידוֹ אֲדוֹנֵנוּ, שֶׁהוֹרָה מֵרוּחַ הַקּדֶשׁ, נוֹלַד לְמִרְיָם הַבְּתוּלָה, סָבַל בִּימֵי פּוֹנְצִיוּס פִּילָטוֹס, נִצְלַב, מֵת וְנִקְבַּר. יָרַד שְׁאוֹלָה, קָם מִבֵּין הַמֵּתִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְעָלָה הַשָּׁמַיְמָה. יוֹשֵׁב לִימִין הָאָב אֵל שַׁדַּי, מִשָּׁם יָבוֹא לִשְׁפּוֹט אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמֵּתִים.
אֲנִי מַאֲמִין בְּרוּחַ הַקּדֶשׁ, בַּכְּנֵסִיָה הַקָּתוֹלִית הַקְּדוֹשָׁה, בְּאַחְדּוּת הַקְּדוֹשִׁים, בִּמְחִילַת הַחֲטָאִים, בִּתְחִיַּת הַגּוּף וּבְחַיֵּי הַנֵּצַח. אָמֵן.

מתפללים תפילת ה"אבינו שבשמיים":
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ,
תָּבוֹא מַלְכוּתְךָ, יֵעָשֶה רְצוֹנְךָ
כְּבַשָּׁמַיִם, כֵּן בָּאָרֶץ.
אֶת לֶחֶם חֻקֵּנוּ תֵּן לָנוּ הַיּוֹם
וּסְלַח לָנוּ עַל חֲטָאֵינוּ
כְּפִי שֶׁסּוֹלְחִים גַּם אֲנַחְנוּ לַחוֹטְאִים לָנוּ
וְאַל תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן,
כִּי אִם חַלְּצֵנוּ מִן הָרָע.
כִּי לְךָ הַמַּמְלָכָה, הַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת
לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

ושלוש פעמים מתפללים תפילת "שלום לך מרים":
שמחי (שָלוֹם לָךְ,) מִרְיָם,
מְלֵאַת הַחֶסֶד,
ה' עִמָּךְ,
בְּרוּכָה אַתְּ בַּנָשִׁים
וּבָרוּךְ פְּרִי בִּטְנֵךְ, יֵשׁוּעַ.
מִרְיָם הַקְּדוֹשָׁה,
אֵם הָאֱלהִים,
הִתְפַּלְלִי בַּעֲדֵנוּ, הַחוֹטְאִים,
עַתָּה וּבִשְׁעַת מוֹתֵנוּ. אָמֵן

ואז אומרים את ה"כבוד":
כָּבוֹד לָאָב, וְלָבֵּן וּלְרוּחַ הַקּוֹדֶש,
כְּפִי שֶׁהָיָה בְרֵאשִׁית וְעַתָּה וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. אַמֵן

אחרי כן, מתחילים להתפלל תפילת החרוזים בתוך המעגל.

אחרי הכרזת כל רז, מתפללים תפילת ה"אבינו שבשמיים" (בחרוז הבודד):

ואת תפילת מרים עשר פעמים (בחרוזים הדומים). בסוף מסיימים עם "כבוד" לפני הכרזת הרז הבא.

רזי השמחה:

א          הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל נִשְׁלַח מֵאֵת הָאֱלהִים אֶל מִרְיָם הָעַלְמָה הַמְבוֹרֶכֶת.
(לוקס א: 26 - 38).

ב          מִרְיָם הָעַלְמָה הַמְבוֹרֶכֶת מְבַקֶּרֶת אֶת אֱלִישֶׁבַע וּמְבָרֶכֶת אוֹתָהּ.
(לוקס א: 39 - 56).

ג           יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ נוֹלַד בְּבֵית-לֶחֶם.
(לוקס ב:1 - 21).

ד          מִרְיָם וְיוֹסֵף הֶעֱלוּ אֶת יֵשׁוּעַ לִירוּשָׁלַיִם לְהַצִּיגוֹ לִפְנֵי אֱלהִים כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת ה'.
(לוקס ב: 22 - 40).

ה          מִרְיָם וְיוֹסֵף מָצְאוּ יֵשׁוּעַ בַּמִּקְדָּשׁ וְהוּא יוֹשֵׁב בֵּין הַמּוֹרִים, שׁוֹמֵעַ אוֹתָם וְשׁוֹאֵל אוֹתָם.
(לוקס ב: 41 - 52).

רזי האור:
א          יוֹחָנָן מַטְבִּיל אֶת יֵשׁוּעַ בַּיַּרְדֵּן. "וּבְעוֹדוֹ מִתְפַּלֵּל נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וְרוּחַ הַקּדֶשׁ יָרְדָה עָלָיו בִּדְמוּת גַּשְׁמִית כְּיוֹנָה, וְקוֹל הָיָה מִן הַשָּׁמַיִם: "אַתָּה בְּנִי אֲהוּבִי, בְּךָ חָפַצְתִּי."
(לוקס ג: 21 - 22; מרקוס א: 9 - 11; מתי ג: 13 - 17).

ב          יֵשׁוּעַ מִתְגָלֶּה לְרִאשׁוֹנָה בְּקָנָה אֲשֶׁר בַּגָּלִיל. "זאת תְּחִלַּת הָאוֹתוֹת שֶׁל יֵשׁוּעַ. ... אָז הֶרְאָה אֶת כְּבוֹדוֹ וְתַלְמִידָיו הֶאֱמִינוּ בּוֹ."
(יוחנן ב: 1 - 12).

ג           יֵשׁוּעַ מַכְרִיז אֶת בְּשׂוֹרַת הָאֱלהִים: "מָלְאָה הָעֵת וּקְרֵבָה מַלְכוּת אֱלהִים! שׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה וְהַאֲמִינוּ בַּבְּשׂוֹרָה!"
(מרקוס א: 15).

ד          יֵשׁוּעַ לוֹבֵשׁ הָדָר. "אַחֲרֵי שִׁשָּׁה יָמִים לָקַח אִתּוֹ יֵשׁוּעַ אֶת כֵּיפָא וְאֶת יַעֲקב וְאֶת יוֹחָנָן. הוּא הֶעֱלָה אוֹתָם לְהַר גָּבוֹהַּ לְבַדָּם וְהִשְׁתַּנָּה לְעֵינֵיהֶם".
(מרקוס ט: 2 - 8; מתי יז: 1 - 8; לוקס ט: 28 - 36).

ה          הַסְּעוּדָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל יֵשׁוּעַ. "בַּלַּיְלָה שֶׁהֻסְגַּר בּוֹ, לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת הַלֶּחֶם, בֵּרֵךְ, בָּצַע אוֹתוֹ וְאָמַר: "זֶה גּוּפִי הַנִּבְצָע בַּעַדְכֶם, זאת עֲשׂוּ לְזִכְרִי." כֵּן גַּם לָקַח אֶת הַכּוֹס לְאַחַר הַסְּעוּדָה וְאָמַר: "הַכּוֹס הַזּאת הִיא הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה בְּדָמִי, זאת עֲשׂוּ לְזִכְרִי בְּכָל עֵת שֶׁתִּשְׁתּוּ."
(מתי כו:26 - 29 ; מרקוס יד:22 - 25; לוקס כב:15 - 20).

רזי המכאובות:

א          יֵשׁוּעַ יָצָא עִם תַּלְמִידָיו אֶל מֵעֵבֶר לְנַחַל קִדְרוֹן וְנִכְנַס עִם תַּלְמִידָיו אֶל גַּן הַזֵּיתִים.
(מתי כו: 36 - 46; מרקוס יד:32 - 42; לוקב כב:39 - 46).

ב          פִּילָטוֹס הִלְקָה אֶת יֵשׁוּעַ.
(מתי כז:24 - 26; מרקוס טו:6 - 15; יוחנן יט:1).

ג           הַחַיָּלִים שָמוּ עַל ראשׁוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ עֲטֶרֶת שֶׁקָּלְעוּ מִקּוֹצִים וְהִלְבִּישׁוּהוּ גְּלִימַת אַרְגָּמָן.
(מתי כז:27 - 31; מרקוס טו:16 - 20; יוחנן יט:2 - 3).

ד          יֵשׁוּעַ נוֹשֵא אֶת צְלָבוֹ וְיָצָא אֶל הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא גָּלְגּתָּא, שָׁם צוֹלְבִים אוֹתוֹ.
(מתי כז:32 - 44; מרקוס יד:21 - 32; לוקב כג:26 - 43; יוחנן יט: 16 - 27).

ה          אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל אֶת הַחוֹמֶץ אָמַר יֵשׁוּעַ: "נִשְׁלַם", וּבְהַרְכִּינוֹ ראשׁוֹ מָסַר אֶת רוּחוֹ.
(מתי כז:45 - 56; מרקוס טו:33 - 41; לוקס כג:44 - 49; יוחנן יט:28 - 37).

רזי הכבוד:
א          "לָמָּה אַתֶּן מְחַפְּשוֹת אֶת הַחַי בֵּין הַמֵּתִים? הוּא אֵינֶנּוּ פּה, הוּא קָם לִתְחִיָּה".
(מתי כח: 1-10; מרקוס טז: 1-8; לוקס כד: 1-12; יוחנן כ: 1-10).

ב          נָשָא יֵשׁוּעַ אֶת יָדָיו וּבֵרֵךְ אֶת תַּלְמִידָיו. בְּשָׁעָה שֶׁבֵּרֵךְ אוֹתָם נִפְרַד מֵהֶם וְנִשָא הַשָּׁמַיְמָה.
(לוקס כד: 50-53).

ג           חַג הַשָׁבוּעוֹת. הוֹפִיעוּ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם שֶׁל הַשְׁלִיחִים לְשׁוֹנוֹת כְּלַהֲבוֹת אֵשׁ וְכֻלָּם נִמְלְאוּ רוּחַ הַקּדֶשׁ.
(מה"ש ב: 1-13).

ד          הָעֲלָתָהּ שֶׁל מִרְיָם הַשָּׁמַיְמָה.

ה          הַכְתָּרָתָה שֶׁל מִרְיָם בַּשָׁמַיִם: "אוֹת גָּדוֹל נִרְאָה בַּשָּׁמַיִם: אִשָּׁה אֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ לְבוּשָׁהּ, הַיָּרֵחַ תַּחַת רַגְלֶיהָ, וְעַל ראשָׁהּ עֲטֶרֶת שֶׁל שְׁנֵים-עָשָר כּוֹכָבִים".
(התגלות יב: 1).

ניתן להתפלל תפילת המחרוזת עם שירים בעברית כאן

לעזור לנו צור קשר ותיקן ניוז בעברית להקשיב לסעודת האדון לשמור על בטחון הילדים


© 2020 Saint James Vicariate for Hebrew Speaking Catholics in Israel